דף מידע למטופלת: הפלה מאיימת

מהי הפלה מאיימת?

הפלה מאיימת היא מצב שבו מופיע דימום נרתיקי בשליש הראשון של ההיריון, כאשר צוואר הרחם סגור ונמצא אישור להיריון תוך רחמי. לעיתים ניתן לזהות גם דופק עוברי תקין. במקרים רבים – ובפרט כאשר נצפה דופק עוברי – ההיריון ממשיך להתפתח באופן תקין.

כיצד מאבחנים?

• בדיקה גופנית: להערכת מצב צוואר הרחם.

• בדיקת אולטרסאונד: לאימות היריון תוך רחמי ולהערכת קיומו של דופק עוברי.

• בדיקות דם: תבוצענה לפי הצורך הקליני (למשל בטא-hCG או סטטוס Rh).

מהם הגורמים האפשריים?

רוב ההפלות המוקדמות נגרמות מהפרעות כרומוזומליות בעובר – תהליכים אקראיים שאינם תלויים בך.קיימים גם גורמי סיכון נוספים:

• מחלות כרוניות לא מאוזנות (כגון סוכרת, תת-פעילות של בלוטת התריס)

• גיל אימהי מתקדם

• עישון, שתיית אלכוהול או שימוש בסמים

• סטרס כרוני או זיהומים מסוימים

• 
  

התנהלות וטיפול:

• תמיכה בפרוגסטרון: במקרים נבחרים, במיוחד בנשים עם הפלות קודמות, עשויה לשפר את הסיכוי להמשך היריון תקין.

• אימונוגלובולין אנטי-D: יינתן לנשים עם Rh שלילי לפי שבוע ההיריון וההנחיות הקליניות.

• מנוחת מיטה: לא הוכחה כיעילה למניעת הפלה ולכן אינה מומלצת באופן שגרתי.

• פעילות גופנית ויחסי מין: לא נמצא כי מגבירים את הסיכון להפלה, אך חשוב לדון בכך עם הצוות הרפואי בהתאם להרגשה ולממצאים.

• 
  

תמיכה רגשית

תחושות של דאגה, בלבול או אשמה הן נפוצות. רוב מקרי ההפלה אינם קשורים במעשים של המטופלת. שיחה עם הצוות הרפואי, טיפול רגשי או פנייה לקבוצות תמיכה עשויים להקל על ההתמודדות בתקופה זו.

מתי לפנות לעזרה רפואית?

• דימום כבד ומתמשך (למשל ספיגה של יותר מ-2 פדים לשעה במשך שעתיים)

• כאבים עזים או מחמירים

• חום, סחרחורת, הפרשה חריגה

• מצוקה רגשית משמעותית

• 
  

סיכום

הפלה מאיימת היא מצב שכיח בשליש הראשון של ההיריון. כאשר צוואר הרחם סגור ומאומת היריון תוך רחמי – ולעיתים גם נצפה דופק עוברי – הפרוגנוזה לרוב חיובית, במיוחד כאשר לא נמשך דימום משמעותי.

במרבית המקרים לא נמצא ממצא גופני או אולטרסונוגרפי שמסביר באופן חד-משמעי את הדימום. גם בהיעדר הסבר ברור, ההיריון ממשיך להתפתח באופן תקין ברוב המקרים.אם התרחש דימום ופסק, ייתכן שיופיעו הפרשות חומות שיימשכו מספר ימים – מהלך שכיח שאינו בהכרח מדאיג. כאשר מזוהה המטומה, ייתכן צורך במעקב רפואי תכוף יותר ולעיתים גם בשקילת טיפול הורמונלי תומך.

ההמלצות להמשך מעקב – כולל הצורך במעקב היריון בסיכון – ייקבעו על ידי הרופא/ה המטפל/ת בהתאם להתרשמות הקלינית.

במקרה של שינוי בתסמינים, התלבטות או שאלה – מומלץ לפנות לייעוץ רפואי.